הרגע המכריע בצילום

מאת: הראל סטנטון

תאריך: 10/7/2011

הפעם אני רוצה לספר על תהליך יצירת התמונה, על האופן בו הפאזל של צורה, קומפוזיציה, מפגש ותקשורת חובר לרגע מכריע. רגע של "בינגו", רגע בו החלקים נאספים לשלם החזק הרבה יותר מסכום חלקיו.

זוג וחרדי ברחוב שנקין

נכנסתי לרחוב שנקין בת"א וראיתי את הזוג החביב. הם נעתרו למצלמה במהרה. אני מצלם ומשוחח איתם, ובמקביל, בעין שאינה מצלמת, סורק לראות אוביקטים נוספים שיכולים להשלים את התמונה. את האיש החרדי זיהיתי מרחוק, קונה מיץ בחנות המיצים. התפללתי שהוא ימשיך ללכת לעברי במדרכה, ובמקביל העסקתי וצילמתי את הזוג החביב. תפילותיי נענו...  הוא התקדם לעברי, ונוצרה אינטראקציה בין הדמויות שבפריים המצולם. כל שנשאר לי היה ללחוץ פעם נוספת על כפתור המצלמה, ופשוט לתעד את המציאות שהתרחשה מול עיניי.

ילדות בדרום אפריקה

התמונה הזאת נוצרה בתהליך ספונטי ואינה מבוימת. הבנות לא עשו פוזה למצלמה אלא חלק מתהליך שאני מקיים עם המצולמים שלי. צילום הוא בראש ובראשונה תקשורת. מפגש משני צידי העדשה. לפעמים המצלמה היא רק תירוץ עבורי, הזדמנות להכיר ולפגוש תרבויות ומנהגים בעולם.

הייתי בדרום אפריקה מיד אחרי נפילת שלטון האפרטהייד הגזעני. הסתובבתי ברחובות יוהנסבורג וראיתי חבורת ילדים שחורים ולבנים משחקים בחצר בית הספר. התקרבתי כאשר המצלמה מונחת בצד בתנוחה לא מאיימת ושאלתי אם אוכל להצטרף למשחק. בשלב זה איני מצלם, אני בונה אמון עם הילדות, שובר את הקרח. אנו משחקים קלאס וחבל, אני מתבלבל, נופל וקם. הן צוחקות. אחרי 20 דקות של משחק, נשבר הקרח, נבנה אמון, כבר לא משנה להן מהיכן אני בעולם והן משתפות פעולה בתהליך הצילום.

בד"כ איני מצלם תמונה אחת וממשיך הלאה בדרכי. אני מאמין בצילום תוך כדי תנועה: אני מתמסר איתן בכדורים ומצלם תוך כדי, משוחח ומצלם. וכך הגיע הרגע המכריע (שלא תמיד מזהים בזמן הצילום. לפעמים רק כאשר מביטים ברצף הצילומים), שתיהן נעמדו אחזו בכדור וחיכו חיוך מלא אופטימיות.

עוד סיפורים ותובנות מתוך עבודתי כצלם תוכלו לשמוע בהרצאה סודות וספורים מאחורי הקלעים – עבודתו של הצלם הגיאוגרפי.

מורים! אפשר לקבל הרצאה כזו בחינם למורים ולצוותי חינוך – לפרטים ליחצו כאן.