מאת: הראל סטנטון
תאריך: 22/6/2011
ג'מייקה: חופים לבנים, ים טורקיז וחופש...
יש הרבה סוגים של הרפתקאות בג'מייקה. אני יצאתי להרפתקה אחרת, שונה, הרפתקה בקרב הקהילה היהודית בקינגסטון הבירה.
המסע שלי בין שרידי קהילות יהודיות בקריביים הוא מסע עצוב ומרגש, בין בתי קברות רבים - ומעט יהודים חיים.
טיפ: ליחצו על התמונות כדי להגדילן
בג'מייקה היו 14 קהילות יהודיות וכיום נשארה אחת – בקינגסטון הבירה.
בעיר לקוביה, גייסתי צוות מקומי שבעזרת מצ'טות, חשפנו קברים יהודים כתובים עברית שהיו חבויים בסבך הג'ונגל. צילמתי, תיעדתי וזה יהיה כנראה הזיכרון האחרון לאותה הקהילה.
אמרה יהודית טוענת שלא במקרה גילה קולומבוס את העולם החדש בשנה שבה גורשו היהודים מספרד.
ברוח זו נוספה תפילה מיוחדת לסידור של יהודי ג'מייקה שאינה קיימת בשום סידור מחוץ לקריביים: תפילת הודיה על שגילה את האיים שנתנו ביטחון ושגשוג לבני ישראל.
אברהם, יהודי חביב בן 85 שמארח אותי בביתו, מראה לי תמונה של סב סבו, שטען שכריסטופר קולומבוס עצמו היה צאצא למשפחה יהודית מומרת.
יש הגורסים שבין חברי הצוות שלו היו יהודים אנוסים, שירדו בחופי ג'מייקה, שהייתה בזמנו מושבה ספרדית. הם הקימו קהילות נסתרות, שיצאו ממחבואם רק אחרי הכיבוש הבריטי ב- 1655.
היהודים באו עם הון, עסקו בסחר והיו מקושרים עם קהילות בעולם. המושבות בקריביים נהנו מהידע הטכנולוגי וההון של היהודים, שהתקבלו לאור זה בזרועות פתוחות.
בזכות האווירה הנוחה, ללא גלויי אנטישמיות, לא התבדלו היהודים מהסביבה, אלא לקחו חלק פעיל ביותר בחיים הפוליטיים והכלכליים. במאה ה-19 היו בפרלמנט כל כך הרבה יהודים שהיה כדאי לסגור אותו ביום כיפור...
הביקור בבית הקברות
כאשר שמע ארנסט דה סוזה, ראש הקהילה היהודית בקינגסטון, על תוכניתי לבקר בבית הקברות העתיק, ניסה להניא אותי מכך. בית הקברות נמצא באזור שהיה במאות ה-18 וה-19 שכונה יהודית מפוארת, אך כיום נמצא בשכונת עוני עלובה ומסוכנת. "אפילו אני איני מעז ללכת לשם, רק כשאין ברירה, כשיש הלוויה או אזכרה וגם אז אף פעם לא לבד".
ככל שאדון דה סוזה הבליט את הסכנה, כך גבר בי הרצון להגיע לבית הקברות ולצלמו כדי לתת פרספקטיבה היסטורית. נהג המונית הראשון סירב. לשני שילשתי את המחיר, אך גם הוא ענה בשלילה.
מי שבא לעזרתי בסוף היה ג'ף, שומר בית הכנסת, בחור שחור חסון וחייכן הגר בחצר בית הכנסת בחדרון הנראה ככלוב מסורג.
הבטחתי לדבוק בסיפור הכיסוי שהגה ג'ף, לפיו אנו אחים הבאים לפקוד את קבר סבא. "שלא תעז לומר שאתה תייר, ישדדו אותנו מיד". סיפור הכסוי נראה תמוה במיוחד, בהתחשב בעובדה שעורו כהה כקפה ועורי לבן כחלב (אחרי שבוע בחופים, בצבע תה דליל עם חלב).
בשערי בית הקברות הגיחו דמויות יחפות מגודלות שיער, התקרבו אלינו וסגרו מעגל. ג'ף לא התבלבל, טפח על שכם ההומלסים וקרא לכולם אחי וכך התעשרה משפחתי החדשה בעוד שבעה אחים שחורים.
אולי הייתה זו איזו אמונת וודו שנשמה שחורה נכנסה לגופי הלבן, תהה הסיבה אשר תהה, סיפור הכסוי עבד. בתוך בית הקברות קיבלו את פנינו ילדים שראו במקום מגרש מצוין לאימוני כדורגל.
פיראט יהודי – א-יידישע פיראט
בינות לבין המצבות השונות, הופתעתי לגלות מצבות של יהודים עליהם חרוט סמל הגולגולת של הפיראטים...
מסתבר שבג'מייקה ובאיי הקריבים האחרים עבר נתיב המסחר בין אירופה הישנה לדרומה של אמריקה. הפיראטים שחשקו בסחורה, צרפו אליהם יהודים משכילים שהתבלטו בידע שלהם באסטרונומיה, מתמטיקה וניווט.
בסוף אותו השבוע הצטרפתי אל תפילת השבת בבית הכנסת.
בית הכנסת "שערי שלום"
בבית הכנסת שערי שלום בקינגסטון הבירה – מבנה מרשים עטור עצי קוקוס - השתתפו בתפילת השבת ספרדים ואשכנזים, לבנים, שחורים ובני תערובת, בני זוג של יהודים וגרים.
בקבלת השבת ציינו 300 שנים לקהילה, 500 שנים לגרוש ספרד וגילוי אמריקה, ותפילה לשלום מדינת ישראל. קולות התפילה המכובדת התערבבו באיוושת דקלי הקוקוס ובצלילי רגאיי שבקעו מבית סמוך.
המיוחד בבית הכנסת הוא שרצפתו עשויה מחול ים. כיסוי רצפת בתי הכנסת בחול נעשה במטרה לזכור את הימים שבהם אבות בוני בית הכנסת, האנוסים, התקבצו להתפלל במרתפים שרצפתם הייתה מכוסה חול.
החול שהיה ברצפה נועד לעמעם את קול צעדי המתפללים כדי שלא יישמעו לאוזניהם של פקחי האינקוויזיציה. אחרים טוענים כי הסיבה היא לציין את הזמניות של מבני בית הכנסת. המבנה הוקם בגולה, וכשם שבני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה לפני שהגיעו לארץ המובטחת, כך גם האנוסים נאלצו לנדוד ב"מדבריות הנצרות" עד ששבו לאמונתם.
על ההרפתקאה השלמה בג'מייקה אפשר לשמוע במסגרת ההרצאה:
ג'מייקה – קוקטייל קאריבי
מורים ! אפשר לקבל הרצאה כזו בחינם למורים ולצוותי חינוך – לחצו לפרטים כאן.
